והכל בנועם

בשעה זוגית, טובה ויפה הגעת.

הגעת בשיא הקיץ, עם עיניי שקד צוחקות, חיוך ממיס וקול מתוק שמהדהד בלב.

ריח של ים, צלילים של מטקות, מזכרות של חול, קריאות של מצילים ואתה לובש ארוך.

בגדים ארוכים, לבנים, עם ריח של ציפייה וחלומות של סבתא. מרכך כביסה במהדורה מוגבלת. ואנחנו שם, עומדים, מסתכלים עליך ישן ומנסים לקשר בין הפלא למציאות. מאותו הרגע הזמן החליט לטוס וללמד אותנו משפטים שעוברים מדור לדור. משפטים בטעם של געגוע מלוח שלפעמים חונק בגרון.

והנה שנתיים אחרי ואתה עומד כאן מולי, הולך, רץ, מדבר, צוחק, מצחיק, שואל, עונה, לומד, מתעקש וחולם. והכל בנועם.